שבועות – חרות על הלוחות

שבועות חג הברית. השבועה. השבועות.  

חג הקציר הקשור בספירת הזמן מתחילת העונה החקלאית בפסח ובדילוגים של שבעה שבועות, שבעת המינים- לפי הסדר החקלאי של עבודות השדה עד חג האסיף. מובן בתנ"ך ובמחקר, כי תנובת האדמה בה תלויים החיים – נקשרה לברית עם האל ואף למפת השמיים – הזמן השביעוני, הנצחי, הקשור בשנות השמש. זו החוקה. השבועה. של השבועות. 

"אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם וירה [יוֹרֶה] וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ." (ירמיהו 24)

חכמים בתקופה מאוחרת מיקמו את ברית סיני (לפי התנ"ך - "בחודש השלישי" מאז חדש האביב), באופן טבעי – גם זו שבועה. התורה נמשלת לחכמה, למים, ול "דבש תחת לשונך" (שיר השירים) הצטרפה בצדק לחג השבועות. "אשרי אדם מצא חכמה" !