אם לא נתגייס למלחמה על החינוך, עוד נתגעגע לפלישות קנאים אל בסיסי צה"ל.

יש לחרדים כמה טיעונים טובים בעניין הגיוס לצה"ל.  מדינת ישראל כופה על אזרחיה גיוס צבאי ויש בכך משום התערבות בוטה בחיי הפרט – למרות הצורך הברור בבטחון. במקרה הישראלי צבא ההגנה לישראל הוא גם פרי מובהק של מפעל ציוני ערכי ששורשיו בתנועות המחתרת והמשכו בצבא עממי, נושא זהות וערכים. 

צבא העם אמור לשקף את ערכיה של המדינה- ואם החרדים חשים מנותקים לגמרי מן המדינה בה הם חיים – הצבא באמת מאיים על זכותם הבסיסית ביותר לחיים שכאלה. עד כאן ההיגיון בטיעונים.  

חיילי צהל - צילום דובר צהל

אם בוחנים את הדברים במבט רחב, התמונה כמובן עגומה מאוד:

ישראל בתוך תהליך מסוכן של התרחקות חלקים גדולים של העם מהמדינה – ליתר דיוק מערכיה של המדינה החקוקים למשל במגילת העצמאות. צהל הוא רק המיקרו קוסמוס של העניין:

עד לא מזמן הייתה בצה"ל דומיננטיות למשקיות חינוך עם תרבות והעשרה – בגוון לא דתי ולא משיחי.  למרבה הצער רוח זו התחלפה ברוח משיחית לאומנית שזורמת הישר מהרבנות הראשית – אשר תחת מעטה כשרות למזון - הפכה לחיל החינוך האמיתי של צה"ל.

מנקודת מבטם של הרבנים החרדים, דווקא התהליך הזה מטריד: מתחת לרטוריקה של פחד מחילון מבינים הרבנים את עוצמת התמהיל החדש שסוחף את החברה החרדית – לאומנות משיחית.  לכן לא חילוניות בנוסח בן גוריון תמשוך את הצעירים החרדיים – אלא דתיות חלופית ורלוונטית יותר למי שמחפשים כבר מזמן שייכות לאומית, ולא רק הסתופפות בעולם התלמוד כמו כת מנותקת.

סביר להניח כי המשיחיות תמשיך לחבר את הזרמים הדתיים בצה"ל ותשפיע על שני הזרמים כך שבטווח הלא רחוק ילבש הצבא עצמו זהות חרדית יותר – כולל השתלטות של החרדים על הרבנות הצבאית – בדיוק כמו שקרה לרבנות הראשית, אגב.

מי שחש דאגה עמוקה לעתיד המדינה לאור הדברים הללו צריך לדעת שאלה הפירות של תהליכים ארוכי טווח, ולמעשה צפויים למדי. זוהי רק ההתחלה.

לב העניין, בהזנחה הפושעת של כולנו את החינוך.  אין מדינה ליברלית שמאפשרת חינוך אנטי דמוקרטי, אנטי לאומי ואנטי מודרני. זה בלתי חוקי. נקודה.  בישראל – לא רק שמאפשרים – הכל במימון מלא (ואף עודף לפי כל המחקרים) – כך שאנחנו מגדלים בעצמנו את הזרמים שכבר כיום קורעים לגזרים את מגילת העצמאות של ישראל.

ככל שעניין ניתן להציל את עתידה של ישראל, הרי שזה עובר דרך מאבק נחוש מאין כמוהו, בכל הכלים והאמצעים – על יסודות החינוך של ישראל.  ניתן פשוט לבחור מדינה מערבית כלשהי – פחות חשוב איזו, ולהעתיק את מבנה מערכת החינוך שלה.   התאמות קלות למורשות שלנו  – וזהו.

צפוי מאבק חריף – אבל צריך לדעת כי לפחות מול החברה החרדית המאבק מובנה ביסודותיה. זו חברה במאבק מול המודרנה, כך שתמיד יהיה מאבק – השאלה רק היכן אנחנו מסמנים את הקו. כמו אוסטרליה, קנדה, ואפילו פולין – גם לישראל מגיעה מערכת חינוך נורמלית, במסגרתה גם חרדים מסתדרים.

זה הזמן לקום ולעשות. כי אם נשב בחיבוק ידיים – עוד נתגעגע לפלישות של קנאים לבסיסי צהל.

הצטרפו לקבוצה השקטה: מכון הגות ברוח העצמאות - בווטצאפ.

לעמוד המרצה - ד"ר אורן יהישלום באתר מכון הגות