המלחמה של רן ארז על עגל הזהב

מאת ד"ר אורן יהי-שלום, רב חילוני, חבר מכון הגות לחקר חינוך יהודי-חילוני.

להצטרפות - כאן.

מדוע משקיע ארגון המורים הון לסיכול תכנית משרד החינוך ללמידה בינתחומית וצמצום הבגרויות?

אפתח בגילוי נאות: כותב שורות אלה חבר בצוות מחקר של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה להוראה בינתחומית של הומניסטיקה בחטיבות הביניים. שנים ארוכות קודם הובלתי את עמותת חינוך ישראלי לקידום חינוך הומניסטי – המבוסס בין השאר על אוטונומיה ואמון במורות ובמורים. אני זוכר את הטלטלה שאחזה בי כאשר הבנתי מה בעצם עושים ארגוני המורים: בתור בן של מורה ומנהל בית ספר האמנתי כי החינוך עומד בראש העניין של ארגוני המורים והנה דווקא אלה בולמים כל יוזמה לחילוץ מערכת החינוך הישראלית מהקיבעון. האם זו טובת המורים? טובת החינוך?העניין ראוי לבחינה מסודרת והנה כמה שאלות פוריות.

מה בין למידה בינתחומית למאה ה- 21 ?

יתרונות הלמידה הבינתחומית מובהקים. זה למעשה חלק ממה שמקובל לכנות "למידה משמעותית". בינתחומיות קשורה לחיים, ממוקדת בשאלות טובות ומייצרת הקשרים נרחבים ללומד. אנחנו כבר חיים במציאות המחייבת כל אחת ואחד מאתנו להיות לומד פעיל כל הזמן ( lifelong learning – הנה מאמר לדוגמא על כך ) ולמידה אמיתית איננה תלויה בתחום- למעשה תחומיות היא עניין מלאכותי. בכל אופן למידה בינתחומית באה לרוב על חשבון "חומר" שצריך "להספיק" והיא מחייבת את המורים להיערכות ממשית לרבות הכשרה והקצאת זמן לתכנון הלמידה. העקרון של "פחות זה יותר"כבר הפך לסיסמא ידועה במערכות חינוך טובות כמו פינלנד.

בישראל התלמידים לומדים המון שעות, נבחנים כדי "להקיא" חומר באין ספור "תחומים" מנותקים זה מזה, ומהחיים.

בינתחומיות היא כמעט שם נרדף לחינוך הומניסטי. מדוע?

הומניזם מתמקד באדם כמטרה, והאדם הוא ישות רב צדדית. אין "איש ספרות" ("ספרותן") בנפרד מזיקתו להיסטוריה של עצמו ולנכסי תרבותו. אין אפשרות לשאול שאלות מוסריות או פילוסופיות רציניות ללא הקשר אנושי המחייב התמצאות בקורות האדם – בני אדם אמיתיים בתוך סיפור. מוסר משוקע בסיפורים. (המילה "אתיקה" קשורה ל"אתוס" – הסיפור מכונן את הנורמה שלי).

בישראל ההומניסטיקה בשבר עמוק. ילדים כבר לא אוהבים ללמוד תנ"ך ובתי הספר (החילוניים) מתקשים מאוד לעצב סיפור ערכי משמעותי שיתבטא בלימודים עצמם - חרב הבגרויות חונק כל חלקה חינוכית טובה - כבר מכיתה ז' ! מיותר לציין עד כמה מסוכן מצב שכזה לדמוקרטיה צעירה נוכח לאומנות גואה בחברה שסועה ומקוטבת.

על מה נלחם ארגון המורים, או ליתר דיוק רן ארז?

תחת הסיסמא "זה לא ריאלי בלי הומני" מנהל ארגון המורים קמפיין המבליט באופן שקרי את "דחיקת הבגרויות" במקום את יעדי התכנית . הוא מבוסס על הנחה כי ללא בגרות לא תהיה למידה. אבל כל מורה יודעת כי הצלת הלמידה עוברת דרך שחרורה ממבחני הבגרות שמטרתם העיקרית היא דירוג תלמידים – מסר בלתי חינוכי בפני עצמו. מבייש לראות כיצד ארגון מורים במאה ה 21 מתחבר למסר של המאה ה 19 כאילו מבחן חיצוני מסכם הוא המנוע של מערכת חינוך.

הקמפיין המושקע של ארגון המורים צבוע במיוחד –הארגון בעצם חושש משינוי מבנה השכר של מורים המכינים לבגרות, ונהנים מאוד מתוספות ההכנה לבגרות. נראה כי רבים התרגלו לעגל הזהב - אולי גם תלמידים שמחים כי בערך מכיתה י' לא עושים כלום בבית הספר חוץ מללמוד "חומר" לבגרות, שייעלם מהראש יממה אחרי הבחינה.

אבל רן ארז לא נאבק על גובה השכר, אלא על השאלה מי ישלוט בו. במצב הנוכחי גמולי ההכנה לבגרות קבועים. רן ארז אינו מעוניין להשאיר שום שיקול דעת לבית הספר. גמישות היא עניין חשוב בחינוך, אבל הערך הזה פוסח על ארגון המורים, שאותו מוביל מנהיג כוחני כ 25 שנים ברצף, בעודו מתקרב בעצמו לגיל 80.

שימו לב מי רוקדים סביב עגל הזהב של הבגרויות - ואל תירתעו מלשאול עוד ועוד שאלות פוריות.

***

הצטרפת למובילים באתר מכון הגות? - נהדר.

כדי להשפיע כמה שיותר אנו מזמינים אותך לקדם את השיח הציבורי

בקבוצת הפייסבוק "הגות - סיפור יהודי חילוני דמוקרטי"