תנ"ך עכשיו

כיצד מחנכים לאהבת התנ"ך בדור חילוני ?
 

היכל הספר ויקיפדיה.jpg

התנ"ך הוא ספר הספרים של אמהותנו ואבותנו לאורך כל הדורות.  דרכו שאלו הם, והיום גם אנחנו, שאלה אנושית אחת - רלוונטית לנצח: "מה הם החיים הראוים?"  

תנ"ך עשוי להיות בסיס ללמידה בין תחומית, המזמנת היכרות עם יצירות קלאסיות שבלב התרבות היהודית ותרבויות עמים נוספים, לרבות הבנת ההקשרים התרבותיים ואופני היצירה הקדומים - הארציים והרוחניים. באמצעות התנ"ך - אנו תופסים את עצמנו. 

חשיבה מעמיקה על תנ"ך עשויה לקדם אותנו ברבדי העשייה החינוכית - לכל כיוון בו נבחר. יסוד ללמידה משמעותית. 

 

איך למשל? 

למשל רצוי לבנות סיורים (בינתחומיים) בעקבות גיבורי המקרא:  בגלבוע, בעקבות שאול ויהונתן; בצרעה ואשתאול, בעקבות שמשון;  בתל צור, בתל מגידו ובתל דן, וכמובן שראוי קצת ארכיאולוגיה וגם מוזיאונים ואין ספור תחומים יוכלו להשתלב כאן.

 

פרשנות אישית - "פרשן" אינן רק דמויות כגון  רד"ק, רש"י או התוספות. כל קורא הוא פרשן של הטקסט. הקניית מיומנויות להבעת עמדה המתגבשת לאחר הכרת עמדות שונות של דורות פרשנים. דיאלוג מתוך הכרת הנבדלות בין הקורא היהודי החילוני – הומניסטי בן זמננו, לבין התנ"ך ולבין חלק מפרושיו. נשאף לבנות דיאלוג הכולל קרבה, התפעלות וגם כמובן ביקורת.

 

תלמיד הרואה עצמו כחלק מקהילה פרשנית רב דורית, מכיר ומבין את הטיעונים השונים, מעמיד עצמו מולם, מגבש ומביע עמדה ערכית עצמאית מושכלת.

השפה המקראית, הסיפורים והדמויות – הם בסיס ליצירה יהודית ובין לאומית נרחבת. חלק משמעותי מהיצירה הכתובה והפלסטית, בעולם המערבי בסיסה בטקסט התנכי. הוראת המקרא היא חלק מחשיפה חינוכית זו, ולכן ראוי לשלב אותה יחד עם "מקצועות" נוספים.

 

אהבת התנ"ך - עכשיו

התנ"ך הוא הטקסט הקאנוני של התרבות היהודית והמערבית, אך בעיקר של התרבות העברית המתחדשת – השואבת ממנו  לא  רק שפה וערכים אלא גם נופים ואקטואליה. התמצאות אמיתית בתנ"ך איננה כמות של פרקים, אלא שאלות טובות, תמות והתרגשות. 

תנך הוא יסוד לדיון במגוון ערכינו  - מהם אוניברסליים של האדם באשר הוא אדם וערכים פרטיקולריים של שייכות יהודית תרבותית ־ היסטורית.

 

קטע תהלים קומראן.jpg

בחינוך החילוני? 

בחינוך החילוני נלמד התנ"ך כיצירה אנושית ולא ככתב קודש שיש לקבלו בבחינת כזה ראה וקדש. זהו ספר ארצי, עם תפיסות חיים שונות אשר יחד עם קורות האדם, העם, ארץ ועולם, יש בו אלוהים פועל, משגיח ומעניש וכן מגוון דרכים והשקפות אודות החברה הראויה.

התנ"ך הוא לקט יצירות המופת דרכן שאלו אבותינו ואמהותנו את שאלות היסוד האנושיות, ובראשן – "מה הם החיים הראויים? "  דורות רבים מאז פירשו בדרכם כל עלילה, אירוע, פיוט או חוק מקראי בדרכים שונות ומגוונות. מעולם לא הסכימו יהודים על אמונה מסוימת ואפילו לא על פירוש אירועים מסוימים כמו למשל הנסים המתוארים במקרא. דווקא ריבוי ההתייחסויות הוא שמעניק למקרא את יוקרתו וקסמו המתעצמים בכל דור. 

מכאן אהבתנו למקרא ויסוד גישתנו האקטואלית להוראתו.

הדור שלנו, של ההתחדשות עברית חילונית, מספק לנו הזדמנות כפולה להתאהב בתנ"ך, הן בשפת האם שלנו והן באופן פלורליסטי לאור מגוון ההשקפות אותן נוכל לזהות בעבר ובהווה, לדחות ולקבל, לנהל דיאלוג, לשמור או לעצב. 

מיטב היוצרים העבריים בדורות האחרונים חוגגים את התנך כמקור השראה ליצירה עשירה - מביאליק עד לאה גולדברג, מיהודה עמיחי ועד רחל שפירא, ומיונה וולך עד אגי משעול והמון המון אחרים.  

ניתן להכיר חלק מהמומחים בצוות המוביל של מכון הגות.. 

IMG_20170909_084558.jpg