בלי להישען על הדת - מה הופך יהודים לעם?
המציאות בהיסטוריה ובהווה מלמדת שאנחנו עם ומרגישים עם.
המושג "עם" מבטא בראש ובראשונה תחושת שייכות, תודעה קולקטיבית של אלה הרואים בעצמם חלק ממנו. לפעמים אנו משליכים את המשמעות הלאומית-מודרנית של המושג על תקופות קדומות, אך בזמנים קדומים המושג עם היה שונה.
בעבר, טרום העידן המודרני, אדם נולד אל תוך ממלכה, שבט או קהילה דתית, וחי על פי חוקיה עד יומו האחרון. התגבשות העמים המודרניים באירופה סביב שפה ותרבות משותפת הדגישה את ייחודם של היהודים, שנותרו עדה דתית-תרבותית עם מאפיינים נבדלים - דת, שפה, מסורת וזיכרון היסטורי.
הבחירה לראות ביהודים עם במובן הלאומי, אינה משותפת לכל היהודים. עבור חלקם, בעיקר הציונים, מדובר בהמשכיות ישירה להיסטוריה הריבונית של ממלכות יהודה וישראל, ולחיים הקהילתיים בתפוצות. אחרים, בעיקר בקהילות הגולה, ראו ביהדות דת בלבד, שיחד עם סממני תרבות שונים ניתן לשלב אותה בתוך לאומיותם של עמים אחרים.

שלא יעבדו עליכם
