היהדות היא תרבות בתנועה מתמדת
האם היהדות היא תרבות?
בכל הדורות לבשה התרבות היהודית צורות משתנות – וכמו כל תרבות היא כוללת בתוכה זרמים שונים. אין מושג מקיף וראוי יותר ליהדות מאשר תרבות – אשר בתוכה מרכיבים שונים שהם זיקות אפשרויות שונות – לרוב בחפיפה והשפעה הדדית: עם, עדה, דת, מסורת, מחשבה, ממלכה (קדומה וכיום ישראל) וכמובן זיקה לשפה משותפת, ארץ משותפת ועוד.
שלל הוגים מהעת החדשה – ובראשם משכילים ידועים כמו היינריץ גרץ, שמעון דובנוב, אחד העם, אפרים שמואלי, אליעזר שביד, ומאות אחרים - העמיקו בתיאור ההיסטוריה היהודית ותמורותיה. ההתבוננות ההיסטורית עצמה היא חידוש מודרני שאת ניצניו פגשנו כבר בעת העתיקה בכתביו של יוסף פלאביוס, ובימי הביניים אצל עזריה מן האדומים ולאחריו בעת החדשה - נחמן קרוכמל .
המבט ההיסטורי על תולדות עם ישראל מעלה תמונה רחבה ברורה – אנחנו עם חי, ומשתנה כל הזמן.
התרבות שלנו עוברת תמורות – כמו כל תרבות חיה.
כיום, אנחנו בתוך תמורת ענק של שתי זרועות ההשכלה או היהדות המודרנית: זו הליברלית בארצות הברית וזו העברית בארץ ישראל. זהו רוב מוחץ של עם ישראל.
בדורות קודמים ידעה התרבות היהודית תמורות גדולות: המחשבה הרציונליסטית בימי הביניים (סעדיה גאון, איבן עזרא, רמב"ם ומאות משכילים נוספים), ולפניהם תמורה הלניסטית עמוקה שהחלה כבר בימי החשמונאים, דרך שושלת הלל וספרות המשנה עד לתקופה הביזנטית בארץ ישראל. וגם קודם עברנו תמורות בתקופה הפרסית והאשורית.
כל תמורה כללה מתח בין שימור להתחדשות. ובכל תמורה עיצבנו מושגים שתרמו לזהות שלנו הנוכחית – שיסודה בכבוד לאדם, בהוקרת תבונתו ושוויון ערכו.
בכל שיחה על "היהדות" חשוב להבהיר שזו התרבות שלנו - שיש בה ריבוי, השתנות וגיוון שאיפיינו אותנו מאז ומעולם, כמו כל תרבות.

הגות ופילוסופיה
