פסח – חירות על הלוחות

חג הפסח מלא שכבות של התחדשות וערכים טובים. 

החוקרים נוהגים להבחין בין חג הקורבן המקראי, ובין "חג המצות" המוזכר אף הוא במקרא. אלה חגי תחילת העונה החקלאית באביב הקשורים במיסים שונים לבית המקדש. אבל עם כיבושי יוון ועליית זרם החכמים נדחק הקורבן ולבש החג צורה של סימפוזיון בית מדרשי: 

מתאבנים, יין, בשר ותהלוכת "אפיקומן" אביבית (אותה ביקשו חכמים לבלום) – במרכז הערב שאלות וסיפורים על האלים – ואצלנו ה"מגיד" סיפור יציאת מצרים. הדגש הועבר לחינוך ("והגדת..") בדגש על חירות, אמונה, תושייה ובפעם הראשונה – "עם ישראל" בסיפור התנכי.

גם אם היסטורית, מצרים היא שיצאה מכנען, עבורנו נותרה אמיתת הסיפור המכונן - עם גיבוריו החשובים: אלוהים, משה והעם.