top of page

"השתעבדנו לחיים הטובים" אך המאבק על רוח העצמאות בפנינו

תארו לכם אדם המטפח שרירים בידיים וברגלים, ומתעלם מכך שיש לו סרטן בקיבה. כך תיאר הפרשן האמריקאי-יהודי, תום פרידמן את ישראל, המתרברבת עשורים אודות כוח והתקדמות מדינית פיקטיבית במזרח התיכון מבלי לטפל בסוגיה הפלסטינית. שווה להאזין לפודקאסט איתו.

עשורים רבים מדי הזנחנו את הסרטן בתירוצים טובים. "אין פרטנר", "מילכוד 67" וכמובן - "תראו מה קרה כשיצאנו מעזה", וכך הלאה סיסמאות שסייעו לנו לברוח – פשוט היינו במבוכה ו.. "השתעבדנו לחיים הטובים" כמו שאמר רם בלינקוב – אחד האנשים הרציניים בישראל.*


תומס פרידמן. צילום: Charles Haynes

מדוע המבוכה בתחום המדיני?

יסוד המבוכה שלנו, ואני מתכוון לכולנו - לרבות הומניסטים, אנשי חינוך, אקדמיה ורוח - נסובה סביב שני צירים קשורים:

הציר הראשון הוא טיעונים מלאי הגיון: הסבירו לנו שקיים חשש בטחוני לישראל אם תקום מדינה פלסטינית. על אף שהטיעון הזה מעולם לא ירד לפרטי הבעיה ותמיד הסתפק בהפחדות פשוטות כמו "הם יפנו נגדנו את הנשק" – מעולם לא שוחחנו לעומק העניין - מהי מדינה? מהם מגבלותיה? לא שוחחנו על כפיפותה ותלותה בעשרות גורמים להבדיל למשל מההפקרות הנוכחית בעזה -כל זה פשוט לא נדון בישראל. הרי אפילו הרשות הפלסטינית המוחלשת שותפה בפועל לישראל. אנחנו משלמים מחיר (ג'נין למשל) דווקא במקום בו נעלמה הרשות.

בכל אופן ההנחה כאילו ישראל גורם חלש שלא יוכל לשנות מציאות בטחונית מול מדינה שטופת טרור מפחיתה כל כך בערכה של ישראל וגם במשמעות של מהלך מדיני בגיבוי בינלאומי – עוצמתו ומורכבותו. הטיעונים הללו, כיום נראים, איך נאמר בזהירות – מביכים.


הבעיה האמיתית היא, שהטיעונים ההגיוניים הם המעטה הסביר של הדיון. תחתם מצוי לא פעם תמהיל של פחד טבעי, המעורב לעיתים בכוונת כיסוי עד כדי שיתוף פעולה עם ציר טיעונים שונה בעליל – בלתי הגיוני מיסודו:

הלאומנות המשיחית בישראל הפכה לכוח אדיר ממדים. למעשה משיחיות הרב קוק וארץ ישראל השלמה קיבלה לזרועותיה בשמחה את החרדים בזכות הלאומנות הגוברת בקרבם. סוג של השתלבות. אפילו על שירות צבאי ויתרו להם, והם לא נדרשו לוותר בפומבי על השקפתם המסורתית – האנטי ציונית! ההסבר העמוק לכך נעוץ בעובדה הפשוטה כי מבחינה אידיאולוגית ופילוסופית המשיחיות הלאומנית של הרב קוק (צבי יהודה) בעצמה אנטי ציונות.

מבשרי הרעיון הציוני דתי (תנועת המזרחי), בהם הרב אלקלעי והרב ריינס היו בעצמם אנשי השכלה שאימצו את ערכיה! הם מתהפכים בקברם לנוכח המחשבה כי ניניהם כעת מפנים עורף לזכויות האדם – והרי זה הענף עליו יושבת ההשכלה, התנועה הציונית ומגילת העצמאות.


נשאל שאלה פשוטה: נניח שהונחה הצעת חוק לפיה ישראל מכירה במגילת העצמאות כמסמך יסוד ומקור השראה לחוקיה. כמה חברי כנסת נוכחית יצביעו בעד זה? התשובה הפשוטה נוראית – רוב חברי הכנסת היהודיים ידחו זאת על הסף!


חברות וחברים – זהו המאבק האמיתי של ישראל:

כדי למגר באמת את החמאס אנחנו מוכרחים רוח עצמאות. בלעדיה ישראל תוחלש וחלומו של נסראללה יתגשם –זה רק עניין של זמן.

רוח העצמאות זה לא סיסמאות – זו מחוייבות להשכלה ולאמונה באדם, לסולידאריות יהודית, לחוק בינלאומי, ליהדות כתרבות, לקוממיות ויוזמה מדינית, ולהכרה בכך שלא ניתן לשלול זכויות יסוד – לא מפרטים ולא מעמים.

מיגור אמיתי של החמאס – מחייב שלטון מדינתי, חלופי, יציב, בעזה ובגדה. יותר לא נחמוק מכך. וזה ממש בידינו. כך חייבים להניח.

זוכרים את השאלה "מי בעל הבית"? עכשיו, אחרי אסון כל כך גדול, ראוי שתהיה לנו תשובה ברורה: כי אנחנו כנראה במלחמה האחרונה שלנו. על הבית עצמו. על רוח העצמאות.


***

* ראיון ברשת ב', בנימיני וגואטה , 22/10/2023 . בלינקוב השתמש בביטוי זה ביחס להפקרת החברה הישראלית בכל התחומים נוכח אדישות הרוב בישראל.




מוזמנים להצטרף למאבק על רוח העצמאות - מכון הגות


12 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page