top of page

הכאוס והפולמוס היהודי כמשאב של חינוך הומניסטי - דמוקרטי

עודכן: 26 בינו׳ 2023

מאת תמר גדרון – חברה בצוות ההיגוי של "מכון הגות". ניהלה בתי ספר והנחתה בצוות לתוכניות לימודים במשרד החינוך.


באחד מדפי הפייסבוק של מחנכים המלמדים תרבות יהודית – ישראלית עלתה בקשה:

"אשמח לשמוע רעיונות למגמה של תרבות יהודית ישראלית. תכנית מרתקת שתמשוך תלמידים ואם אפשר גם שם מפוצץ..."

עצתי לבקשה: נושא שכיום אמנם כמוס, אך גדוש ועמוס, ללא היסוס - עסקי בפולמוס!


פולמוס הוא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת. כל צד מנסה להוכיח שטענתו או דעתו היא הנכונה.


תרבות הפולמוס - מאפיינת את התרבות היהודית. ריבוי חילוקי דעות הוא אחד ממאפייני השיח לדורותיו.

הספרות המקראית לגווניה עשירה בפולמוסים גלויים וסמויים. מתנהל בה מאבק רעיוני נגד עולם האמונות והדעות שסבב אותה ובמסגרתו היא נוצרה ובעד עיצוב תפישת עולם חדשה. סוגיה השונים של ספרות המקרא – הספרות ההיסטוריוגראפית, ספרות החוק, ספרות החכמה, ספרות הנבואה והספרות המזמורית, הינם בעלי אופי פולמוסי מובהק ולרוב אף ברור לנו הקוראים על מה ממליץ מחברו של קטע כלשהו ולמה הוא מתנגד.

המשכיל הרשמי הראשון שכתב את דברי שלום ואמת
נפתלי הרץ וייזל - האיש שעורר פולמוס גדול

התלמוד מתאפיין במחלוקות הרבות המוצגות בו והן למעשה המאפיין הבולט שלו. קולות רבים המבטאים ריבוי דעות ומשקף ויכוח פנימי כמעט בכל עניין העולה לדיון. עד כדי כך שהווי הלימוד בבית המדרש מתואר לעתים כ"מלחמתה של תורה", המרמז לוויכוחים וההתנצחויות שהם חלק מהותי של חוויית הלימוד. חילוקי הדעות בין החכמים בתלמוד לא רק בין חכמי דור אחד של לומדים זה עם זה וחולקים זה על זה, אלא גם בין בני דורות שונים, כשחכמי הדורות המאוחרים חולקים על קודמיהם.

[מוזמנים להצטרף לאתר מכון הגות - תוכלו לקבל את המגזין "חילוניסט", חומרי פדגוגיה סרטונים ועוד]


"פולמוס הרמב"ם" הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים. המחלוקת שפרצה במאה ה-13 נמשכה כמאה שנה, והתקיימה בכל מרכזי היהדות בעולם. מחלוקת אשרה תמקדה בשני נושאים, דרכו ההלכתית של הרמב"ם ודרכו הפילוסופית. הפולמוס אודות לימוד פילוסופיה היה פולמוס קשה, במאות ה-13, ה-14 וה-15 והסעיר את העולם היהודי כולו.

ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות במחצית השנייה של המאה ה-18, כמו כן, מלחמת השפות, אליה הצטרפו במאה ה- 19 פולמוסים בעניין דת ומדינה ופולמוסים בהם אנו עדין עוסקים כגון, צביון השבת, מתווה הכותל, שטחים כבושים או משוחררים ועוד.


המדינה הדמוקרטית מושתתת על יסודות הפולמוס. דילמות של יחיד וחברה, חירות ושוויון ריבונות הפרט ועוד. מחלוקות ודילמות הנוגעות לחיינו החברתיים, הפוליטיים, התרבותיים והאישיים. לא תמיד ניתן להבחין באופן חד-משמעי בין מחלוקות הניתנות לפתרון לבין דילמות היוצרות דינמיקה תמידית בין האפשרויות והמנציחות את חילוקי הדעות.

תרומתם של הקונפליקטים, המחלוקות והדילמות בחיי החברה אינה רק בחיפוש אחר פתרון, אלא ובעיקר, הצורך לחשוב שוב ושוב על דרכים שלא ייצרו מחלוקות חדשות, על העלאת פתרונות לנושאים סבוכים שלא טופלו ולא עלו על סדר היום קודם לכן וכדומה.

אם ברצוננו להכשיר דור אזרחים יהודים – ההומניסטיים, חובה עלינו להכשירם ולתת בידיהם כלים להיות חלק מהתרבות הפולמוסית. עלינו לטפח בהם סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה. להעניק לחניכים כלים להעצמת יכולת השיפוט והביקורת ופיתוח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים. עלינו להעניק כלים ולזמן לחניכים התנסות בבניה והצגת טיעון, בדיוני דילמה ובשיג ושיח בו הם חלוקים בדעותיהם.

ניתן להשתמש בטקסטים ובמגמות חברתיות לאורך כל הדורות בחברה היהודית, אך חשוב ומשמעותי, לא לחשוש ולזמן עיסוק בתכנים המעסיקים כיום את החברה האזרחית הישראלית. רק כך נחנך דור של אזרחים המודע לריבונותו, סקרן, בעל כלים להטלת ספק ויכולת הבעה.

מחלוקת הינה מציאות חברתית קיימת, שכיחה ולגיטימית. אם ברצוננו להבטיח שלטון דמוקרטי, עלינו ללמד את הדור הבא של אזרחי המדינה, כיצד חיים איתה.


לקריאה נוספת:

מחלוקות בישראל ובעמים / האגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

עיקרי דוח שנהר

https://retro.education.gov.il/tochniyot_limudim/machlokot/mahloket_mavo.htm





***


כדי להשפיע כמה שיותר אנו מזמינים אותך לקדם את השיח הציבורי







9 צפיות0 תגובות
bottom of page