• orenyehishalom

האם חילוני כלומר CHILONI זה Secular ?

מאת ד"ר אורן יהי-שלום. רב חילוני.

(2 דקות קריאה)

המלים הבאות מוקדשות לחברות וחברים הנושאים עיניהם אל חינוך לזהות יהודית – במרחב תפוצות ישראל. אנחנו עם אחד ודרכים רבות לו. חינוך אותנטי- עשיר ברוח (משמעותי) בנוי על דרך ברורה, וככל שהיא פתוחה, הרי אדרבא, נפלא להכיר מעבר לה דרכים נוספות היוצרות יחד את הרעיון הגדול – עם ישראל.

המעבר של עם ישראל למודרניות היא כבר עובדה. תנועת ההשכלה היהודית הייתה המנוע לתהליך, מתוכה עוצבו שתי חלופות תרבות יהודיות: השכלה עברית שהובילה למימוש תרבותי לאומי בשפה עברית, וגם – השכלה של אמנסיפציה שהובילה להשתלבות יהודים במדינות המערב תוך שמירה על ערכים ליבראליים.

אגב כך - זכינו. היסטורית מעולם לא היה עם ישראל מאוחד כל כך, ובטוח כל כך.


שתי החלופות היהודיות המרכזיות שהוזכרו, נשענות על הכרה מודרנית באדם כמכונן זהותו. זוהי הכרה באדם כריבון פעיל המחוקק את ערכיו בעולם טבעי, בעוד העולם הטרום מודרני, שבליבו סמכות רבנית, מחויבות הלכתית-ערכית, וריטואלים פולחניים המאשרים את המבנה הזה, נותר בעיקר כמקור השראה – חלק מפסיפס המקורות העומדים לרשותנו כיום לעיצוב מחודש.



ההנחות הללו מהוות יסוד, רחב -אך ברור, לכינון חינוך יהודי מודרני, שהאדם במרכזו. יש כאן "מאין באת ולאן אתה הולך". ויש אתגרים: יהודים בישראל נהנים מסביבה תרבותית טבעית, אך נדרשים להיאבק על היסודות המכונים בעברית "הומניסטיים", ובאמריקה – "ליברליים" או "דמוקרטיים". בתפוצה הגדולה של צפון אמריקה ערכים אלו יציבים אך טיב הזיקה לתרבות – מעסיק את מי שמעוניין לשמר זיקה לזהות יהודית. התנועות הדתיות נחלשות.


תהליכי החילון היהודיים התרחשו באופן מיוחד ומייחד את עם ישראל: בין משה מנדלסון לשלמה מימון, בין נחמן קרוכמל לאחד העם – עיצבה תנועת ההשכלה אופנים חיוביים של השתייכות לתרבות ישראל תוך פירוש מחודש של אהבת האדם והחכמה שנשבה מהתנ"ך דרך רמב"ם, שפינוזה ואחרים. אני זוכר עונג שבת- טיול ברחבי ישראל עם ספר תנ"ך ביד. זוהי פרקטיקה חילונית בישראל. לכן CHILONI איננו SECULAR. אני אחד הבעלים של היהדות. אינני ניטראלי. אני נושא ומעצב של הגות מתמשכת.


דור חדש מבקש מאתנו להתאמץ ולנסח, לטפח ולהעשיר, מעשה חינוכי

בהיר - שיש בו עושר תרבותי ועוצמה רוחנית. איננו יכולים להסתתר תחת מטריות זהות רחבות. פלורליזם איננו יחסיות. עלינו לעצב תשובות ופרשנויות לשאלות הערכים, נכסי התרבות ואורח החיים.


אין צורך בגבולות וגדרות – אך נחוצים לב ומצפן.

צריך לדבר על הטוב.

אילו טקסטים בארון מספרים את ליבה הפועם של ההשכלה בימינו? כיצד ראוי לפרש את השאר? מה ביסודות יום השבת משקף את הערכים שלי? כיצד היחס השוויוני והאמפתיה לאדם שונה ממני, מבטא את ערכיי היהודיים? מה מקום התבונה בפסיפס הרוחני שלי?

שאלות אלה ונוספות מזמינות לתת שמות – למשמעויות אולי דומות, המסתתרות בתוך מילים שונות בתפוצות שלנו.


הצטרפו לשיח שאנו מחוללים


גם בקבוצת הפייסבוק

14 צפיות0 תגובות