מאת תמר גדרון.
מה משמעותם של י"ז בתמוז וט' באב בתרבות היהודית? במה חשוב שתעסוק החברה הישראלית המשוסעת בימים שבין המצרים? כיצד ניתן להפוך ימים אלו לימים של דיון מעמיק בתהליכים חברתיים העומדים בבסיסם ובערכים ובאידאות שהם מייצגים? שאלות משמעותיות אלו כמעט ואינן קיימות בשיח החברה הישראלית וחלק ניכר מהחברה היהדות, כולל אלו המקפידים על מנהגי התענית והאבלות אינם מודעים לערכים שבסיס מועדים אלו, בשל העובדה שהם חלים בחופשת הקיץ כשמערכת החינוך הממלכתית סגורה.
במסגרת המאבק שבין ארגוני המורים למשרדי האוצר והחינוך, הרשתות החברתיות והתקשורת עוסקים בשבועות האחרונים בהצעה להחיל את חופשת הקיץ על תקופת חגי תשרי. השיח בתקשורת וברשתות החברתיות עוסק בהתחשבנות על ימי חופשה למורים, בפער שבין חופשות מערכת החינוך וחופשות ההורים והקושי שבסנכרון בין לוח השנה העברי ללועזי. נעדר מהדיון שיח ערכי – חינוכי.
הדיונים מתמקדים בשמרטפות במקום דיון על תפקידם של המחנכים בהנחלת ערכים ואידאות באמצעות מועדים וחגים. אידאלים שבשגרת היום יום הולכים ומטשטשים ובחג אנו שוב מצביעים עליהם ומחדדים אותם על מנת להנחילם לדורות הבאים.
ייעודם של חגים ומועדים אינו רק טיפוח הסולידריות החברתית על ידי מנהגים וטקסים משותפים, אלא בראש וראשונה, חיזוק הזיקה לערכים ולאידיאלים אותה רוצה החברה להנחיל לדורות הבאים.
הזדהות עם החג נוצרת באמצעות סמלים קבועים הנטבעים בילדות, מערכת סמלים המייצגת סולם ערכים. במציאות משתנה ודינמית על הסמלים הלקוחים ממסורת הדורות להיות רלבנטיים לחיינו כעת. עלינו להתאימם ולנווטם בין השמירה על הקבוע, לבין רלבנטיות עכשווית, כפי שנעשה לאורך הדורות במסורת היהודית. זהו אחד התפקידים המשמעותיים ביותר של המחנכים.
ויתור על העיסוק במחזור חיי האדם, החברה ובטבע, ויתור על דיון ופעולה אקטיבית סביב שאלת משמעות יום הכיפורים, ויתור על הכרת מושגים כגון עשרת ימי תשובה, אושפיזין, ימים נוראים, ארבעת המינים ועוד שלל מטבעות לשון שהם בבסיס השפה והיצירה היהודית והסתפקות בחוויית הילד את הטקס במשפחה ובקהילה, הסתפקות באכילת תפוח בדבש, תקיעה בשופר וישיבה בסוכה, הנו ויתור על מהות תפקידו של המחנך ותפקידה של מערכת החינוך.
למערכת החינוך הממלכתית השפעה עמוקה ומהותית על ערכי והלכי הדורות הבאים. ויתור על הזדמנות לחנך לתרבות יהודית – הומניסטית ורלבנטית כפי שמזמנים לנו החגים והמועדים כולל אלו בחודש תשרי הנו וויתור על תפקידה של מערכת החינוך כמעצבת את דמותו העתידית של העם היהודי במדינת ישראל.
בתוך סערת הרגשות, האינטרסים, הלחצים הפוליטיים והשאלות הכלכליות והתקציביות שאין לזלזל בהם, חשוב שלא נזנח ולא נאבד את מהות תפקידה של מערכת החינוך ועיקר תפקידו של המחנך – עיסוק מתמיד ברוח האדם וגיבוש זהות החניך שהוא ההון המשמעותי ביותר שעומד לרשותנו כחברה בבואנו לעצב את העתיד. החגים והמועדים הנם עצירות מובנות בזמן שנועדו לשם כך.
"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן-חורין להיבטל ממנה" (משנה, אבות, ב', ט"ז). אל לנו לוותר על חלק משמעותי במלאכת החינוך במשמרת שלנו. עלינו ליזום שיח מהותי אשר יבחן את הסוגיה
על שלל היבטיה ואת משמעות כל החלטה שתתקבל ולהציגם בפני מקבלי ההחלטות.
***
הצטרפת למובילים באתר מכון הגות? - נהדר.
כדי להשפיע כמה שיותר אנו מזמינים אותך לקדם את השיח הציבורי
בקבוצת הפייסבוק "הגות - סיפור יהודי חילוני דמוקרטי"